החלטה בתיק בר"ע 9635-12-11

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופט אילן איטח; ב"ל 2503/09) מיום 21.11.11, בה דחה בית הדין האזורי הבקשה הנוספת למינוי מומחה נוסף או אחר.

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקש להכרה בנזקי השמיעה מהם הוא סובל כפגיעה בעבודה. בית הדין מינה כמומחה רפואי מטעמו את פרופ' דב אופיר (להלן - המומחה או פרופ' אופיר), על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודת המבקש לבין מצב שמיעתו. המומחה קבע כי למבקש "ליקוי שמיעה בשיעור 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים בתדרי הדיבור". עוד קבע המומחה כי תבנית עקום השמיעה בשלושת בדיקות השמיעה המלאות " אינה מזכירה במאום נזק מרעש ולכן אין לקשור בין ליקוי השמיעה של המבקש לבין חשיפתו לרעש בעבודה".

3.     בית הדין העביר חוות דעת המומחה לצדדים ביום 15.7.10, תוך שהוא מאפשר לצדדים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, תוך 21 יום. ביום 14.10.10, משהצדדים לא ביקשו להפנות למומחה שאלות הבהרה, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בתיק. כחודש לאחר מכן, הגיש המבקש, ביום 9.11.10, בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה. בהחלטתו מיום 11.12.10, אחר עיון בבקשה ובתגובת המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), הורה בית הדין על העברת שאלת ההבהרה הבאה למומחה - " מדוע תוצאות הבדיקות אליהן הנך מתייחס בחוות דעתך אינן מזכירות נזק מרעש? מה נעדר מתוצאות בדיקות אלו כדי שניתן יהיה לייחס אותן לפגיעה מרעש?". במענה על שאלה זו השיב המומחה, ביום 7.1.11, כי " ליקוי שמיעה מרעש צריך להיות סימטרי וצריך להיות בתבנית עקום שמיעה אופיינית לנזק מרעש כלומר בצורת 'כפית' עם ליקוי השמיעה המירבי באזור תדרים 4000-6000 הרץ. בשלוש בדיקות השמיעה הנדונות מרכיבים אלו אינם קיימים. לסיכום אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין ליקוי השמיעה שלו".

4.     אחר קבלת תשובת המומחה, הורה בית הדין האזורי למבקש, בהחלטתו מיום 10.1.11, להגיש סיכומיו תוך 30 יום. כחודש לאחר מכן, ביום 7.2.11, הגיש המבקש " בקשה למינוי מומחה נוסף ו/או אחר בתחום רפואת א.א.ג". המבקש הפנה לתיק עב"ל 215/07 ראובן ממן - המוסד לביטוח לאומי (להלן - פרשת ממן), בו קבע פרופ' אופיר כי לא בכל המקרים בהם הליקוי אינו סימטרי, הנזק אינו נובע כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק. המבקש טען כי לא יתכן שלתנאי עבודת המבקש אין כל קשר לנזקי שמיעתו. לבסוף טען המבקש כי בתיקי ליקוי שמיעה בהם מתמנה פרופ' אופיר כמומחה מטעם בית הדין, פרופ' אופיר קובע באופן גורף כי ליקוי השמיעה אינו נובע מחשיפה לרעש. ביום 2.3.11, אחר קבלת תגובת המוסד, דחה בית הדין הבקשה מן הטעמים הבאים:

"1. התובע תולה יהבו בעניין אי סימטריות, אלא שהמומחה קבע כי אין קשר סיבתי גם לאור תבנית עקום השמיעה.

2. זאת ועוד, דווקא הנטען בסעיף 10א לבקשה מעלה כי המומחה ער לאפשרות של העדר סימטריות. כאמור, במקרה זה בנוסף לאי סימטריות יש בעיה עם התבנית.

3. בהיעדר קשר סיבתי, ממילא נשללת גם האפשרות של החמרה.

4. מדובר בשאלות שברפואה ולכן אין מקום לטענות על 'מחקר משפטי' או על 'לא יתכן'. יוזכר כי התובע מצידו לא הביא שום מסמך רפואי שקושר בין תנאי העבודה לבין מחלתו"

על החלטה זו לא הוגשה בקשה לרשות ערעור.

5.     ביום 28.3.11, נעתר בית הדין לבקשת המבקש להארכת המועד להגשת סיכומיו עד ליום 10.4.11. בחלוף המועד להגשת סיכומיו, הגיש המבקש, ביום 11.4.11, בקשה להפניית שאלת הבהרה נוספת למומחה. בישיבת התזכורת מיום 11.5.11, אשר נקבעה לצורך דיון בבקשה, החליט בית הדין לאפשר למבקש להוכיח העובדות כנטען על ידו. לשם כך הורה בית הדין למבקש להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. בהמשך, נעתר בית הדין לבקשת המבקש לדחיית המועד להגשת תצהיריו. בהתאם ישיבת ההוכחות בתיק, כנקבע בהחלטה מיום 15.5.11, נקבעה ליום 7.9.11. ביום 4.9.11, חמישה ימים עובר לישיבת ההוכחות, התבקש בית הדין להורות על זימון עדים מטעם המבקש. בית הדין תמה על עיתוי הבקשה, משיש להתריע בפני עדים לפחות 15 ימים, אולם נעתר לבקשה. בעקבות ישיבת ההוכחות שנערכה בתיק, הפנה בית הדין למומחה שאלת הבהרה נוספת בה פורטו העובדות הדנות בהיקף הרעש המזיק ואופי עבודת המבקש. במענה המומחה, מיום 18.9.11, קבע המומחה כזאת:

       "ב"כ התובע מנסה להסביר מדוע ליקוי השמיעה של התובע אינו סימטרי. אולם קיימות סיבות נוספות להסביר מדוע אני סבור כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין ליקוי השמיעה שלו :

א.      ליקוי שמיעה מרעש צריך להראות תבנית עקום שמיעה אופיינית, כלומר בצורת 'כפית' עם ליקוי השמיעה המירבי באזור תדרים 4000-6000 הרץ. בשלוש בדיקות השמיעה התבנית הזו אינה קיימת.

ב.       יש החמרה בליקוי השמיעה בין בדיקת השמיעה השנייה (28.2.07) לשלישית (14.12.07), זאת דווקא בתקופה בה התובע לא עבד בסימרור כלל. נזק מרעש בא לידי ביטוי מיד עם החשיפה ולא שנים לאחר מכן. מהלך הדברים אצל התובע לא מתאים לנזק מרעש"

6.     ביום 27.9.11 הורה בית הדין האזורי למבקש להגיש סיכומיו עד ליום 31.10.11. ביום 31.10.11 הגיש המבקש "בקשה חוזרת למינוי מומחה נוסף ו/או אחר בתחום רפואת א.א.ג". המבקש טען כי המומחה מקובע בדעתו בכל הנוגע לעניינו של המבקש וכי לא ניתנה התייחסות לעובדות החדשות אשר הונחו בפניו. המבקש הפנה להנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים ולכללי התנהגות ואתיקה למילוי תפקידו של מומחה רפואי, וטען כי המומחה עובד עם שלל חברות ביטוח בישראל וככזה ברור כי קביעותיו לוקות במשוא פנים ובניגוד עניינים. המבקש הפנה בשנית לפסיקה שצוינה בבקשתו החולפת וטען כי עת מתמנה פרופ' אופיר בתיק נזקי שמיעה כמומחה הוא שולל קשר סיבתי ברוב המוחלט של התיקים.

7.     בהחלטתו, מושא הבקשה שלפני, קבע בית הדין האזורי כי דין הבקשה להידחות. בית הדין קבע כי הגם שהמומחה אינו כותב בתשובות ההבהרה "בהתייחס לעובדות" הרי ברור שעל פני הדברים הוא דן בהם וקובע כי אין בהן כדי לשנות ממסקנותיו. בית הדין לא מצא כי המומחה "מקובע בדעתו". בית הדין קבע כי מומחה נוסף או אחר אינה הדרך היחידה של המבקש להוכיח תביעתו. בית הדין הזכיר כי המבקש לא הציג שום חוות דעת התומכת בתביעתו. נקבע כי הטענות לפיהם המומחה מוטה מאחר והוא עובד עם שלל חברות ביטוח טוב היה לה אלמלא הועלתה. משמדובר במי שמצוי ברשימת המומחים מטעם בית הדין ובכל מקרה היה על המבקש להעלות טענה זו בראשית הדרך. לעניין אי הסימטריות, המומחה אינו נתלה רק בכך אלא גם בנימוקים נוספים. בית הדין פסק כי המומחה אינו צריך להצביע על הסיבה לליקוי השמיעה, אלא אך להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי.

8.     בבקשתו לרשות ערעור חזר המבקש על טענותיו בבקשותיו לבית הדין האזורי. המבקש טען כי המומחה מקובע בדעתו וכי לא ניתנה כל התייחסות לעובדות אשר הונחו בפניו. משכך, לטענת המבקש, קיימת פגימה משמעותית המצדיקה מינוי מומחה נוסף ו/או אחר. נטען כי המומחה עובד עם שלל חברות ביטוח בישראל וככזה קיים חשש כי המומחה מוטה. המבקש טען כי קיימים מקרים בהם ליקוי שמיעה א-סימטרי מקורו בחשיפה לרעש מזיק וכנפסק בפרשת ממן. לטענת המבקש, פרופ' אופיר קובע באופן גורף, בתיקי בית הדין, כי ליקוי שמיעה אינו נובע מחשיפה לרעש ולעיתים כאשר מתמנה מומחה נוסף בתיק בית הדין, המומחה הנוסף הופך ההחלטה כליל. לאור האמור טען המבקש כי, התערבות בית דין זה הינה חשובה על מנת לאפשר דיון הוגן.

9.     לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות בבקשה לרשות ערעור על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי אין צידוק למתן רשות ערעור בבקשה.  טענת המבקש לפיה פרופ' אופיר שולל באופן גורף קשר סיבתי בין תנאי עבודה לנזק שמיעתי, אין לה על מה שתסמוך (וראה לעניין זה הנפסק בבר"ע 105/09 יגאל איילון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.5.09). מטענות המבקש, וכפי הנפסק בבית הדין קמא, עולה כי גם לדעת פרופ' אופיר יתכנו מקרים בהם יהיה קשר סיבתי בין ליקוי שמיעה לחשיפה מרעש למרות שליקוי השמיעה יהיה אסימטרי. אולם אסימטריה מהווה אינדיקציה לכך שאין מדובר בליקוי שמיעה שמקורו בחשיפה לרעש. במקרה שלפנינו לא הוכח כי פרופ' אופיר שולל באופן גורף אפשרות לקיומו של קשר סיבתי בין ליקוי שמיעה לתנאי העבודה (באשר לאופן ההוכחה ראה הנפסק בבר"ע 500/08 אליעזר גורדון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5.4.09). שאלת קיום הקשר הסיבתי, אשר יכול ויוכר, נעשית בכל מקרה לגופו, על פי מכלול הנתונים העובדתיים והרפואיים. למעלה מן הצריך אוסיף הדברים הבאים. המבקש לא ערער על החלטת בית הדין האזורי בה נדחתה בקשתו למינוי מומחה נוסף ו/או אחר. בית הדין האזורי נעתר לבקשות המבקש השונות, אשר הוגשו בשיהוי, אחר שנקבע, לא אחת, כי הצדדים יגישו סיכומיהם. בהתאם, נשלחה למומחה שאלת הבהרה נוספת ונפתח הליך הוכחות, אחר תום המועד להגשת סיכומי המבקש. יש טעם לפגם בכך שהבקשה למינוי מומחה נוסף ו/או אחר הוגשה לבית הדין קמא אחר קבלת חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלת הבהרה נוספת, השוללות את הקשר הסיבתי בין עבודת המבקש לבין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל, ולא לפניהן. במצב דברים זה ולאור כל גלגולי התיק בבית הדין קמא והתייחסות המומחה בחוות דעתו ובמענה לשאלות ההבהרה, ומשלא מצאתי טעמים מיוחדים למינוי מומחה נוסף ו/או אחר, דין הבקשה להידחות.

10.           סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: